<h1>העיטור אות ע' ערב</h1>
<h2>דף נ.</h2>
איתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משתעבד קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד קבלן דכתובה וערב דבעל חוב פליגי והלכתא בין אית ליה נכסי בשעת הלואה בין לית ליה נכסי משתעבד. ואפילו קבלן דכתובה. ומסתברא דקבלן דכתובה כערב דבעל חוב דמי ואי הוה ליה ואשתדוף משתעבד ואי לא אשתדף והלוה אינו רוצה לפרוע לא משתעבד כדמוכח בפרק הנזקין (נ':) מדקא משנינן התם בדהוה ליה ואשתדוף אבל ערב דכתובה אף על גב דאית ליה לא משתעבד מאי טעמא מצוה הוא דעביד ולאו מידי [חסרה] ודוקא מנה מאתים דלא חסרה אבל נדוניא שנותנין זה לזה משתעבד. ואבא לגבי ברא שעבודי משעבד נפשיה. ורבי לוי פירש שקיבל הערב הנדוניא שהביאה ולא משעבד עצמו אלא משום מצוה. ומסתברא דוקא כתובה דאיכא תרי טעמי מצוה ולאו מידי חסריה אבל אם היה ערב במתנה לחבירו דליכא מצוה משתעבד הילכך לסברא דרבוותא דסבירא להו דערב בכולהו בעי קנין אפילו מבני חרי ערב דכתובה אף על גב דאיכא קנין לא משתעבד. ואבא לגבי ברא בקנין משתעבד שלא בקנין לא משתעבד. וקבלן דכתובה סבירא להו אף על גב דלא קנו מיניה משתעבד. ולסברא דילן ערב דכתובה לא משתעבד בלא קנין ואבא לגבי בריה בלא קנין משתעבד. אבל בקנין בכלהו משתעבד כדאיתא לקמן (ב"ב קע"ו) מיהו סוגיא (דנזקין) [דהנזקין] מדלא פרקה בשקנו מידו משמע דערב דכתובה אפילו בשקנו מידו לא משתעבד וצריכא עיונא.
